אליהו נולד ב- 13 לנובמבר 1925. הוא גדל בבית פרטי עם 6 חדרים. הם היו 9 אחים וגרו יחד עם הסבא וסבתא (ההורים של אמו). הוא גר ברחוב ראשיד בעיר בגדד שבעירק. באותה תקופה אמו של אלי הייתה יולדת בבית, בעזרת מילדת ,יהודיה, שאביו היה מזמין כל פעם לביתם ברגל. נוסף על כך, הייתה להם בבית בחורה ערביה שהייתה מנקה (כמו עוזרת). לימים, סבא צוחק ומספר שכינו את השכונה בה הוא היה גר כשכונת קטן (בגלל כמות תושביה מאותה משפחה). לאבא שלו היו 6 אחים, ושניים מהם נהרגו במלחמת העולם הראשונה. אביו עבד בחנות בגדים, ואחים של אביו עבדו בחנות צריפים. לאמו קראו פרחה (בחיים, נקראת נענה) ולאביו יוסף. סבא מספר שבזמנו, לא חגגו לו בר מצווה אך הניחו עליו תפילין, הוא הלך לבית הכנסת והזמינו את המשפחה לבית וחגגו לו שם. לרוב לא היו חוגגים ימי הולדת לאף אחד ולא חילקו מתנות. לא הייתה לו תעסוקה רבה מלבד שיעורים שהיה מקבל מבית הספר. נוסף על כך לא היו להם ספרים משלהם לקרוא להנאתם, הספרים היחידים שניתן היה לקרוא היו ספרי בית ספר ולא שום ספר אחר.
סבא מספר שחבריו היו גם ערבים וגם יהודיים וברוב הזמן הם היו בבתיהם. היהודים הרגישו מאד בטוחים במקום מגוריהם. הערבים היו חברים טובים שלהם והיו מתייחסים אליהם יפה מאד. מעמדם הכלכלי היה בינוני, לא היו עשירים ולא עניים. החיים שלהם היו שגרתיים.
סבא מספר שחבריו היו גם ערבים וגם יהודיים וברוב הזמן הם היו בבתיהם. היהודים הרגישו מאד בטוחים במקום מגוריהם. הערבים היו חברים טובים שלהם והיו מתייחסים אליהם יפה מאד. מעמדם הכלכלי היה בינוני, לא היו עשירים ולא עניים. החיים שלהם היו שגרתיים.
